שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' טאהא

החלטה

הנתבע הגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן כנגדו בהעדר הגנה ביום 5.5.08.

התביעה הינה על סך 84,902 ₪ בגין סכום נזק אותו שילמה התובעת למבוטחה, עקב תאונת דרכים שארעה לרכבו בעטיו של הנתבע, כטענת התובעת.

פסק הדין ניתן בהסתמך על אישור מסירה ולפיו ביום 12.3.08 ביקש פקיד המסירות למסור את כתב התביעה לידי "אלהאם" אשת הנתבע, אשר סרבה לחתום על אישור המסירה. לבקשה למתן פסק דין צורף תצהיר מטעם פקיד המסירות, בו צוין אף כי המסירה בוצעה בכתובת הנתבע "ליד המסגד הגדול".

הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה רק ביום 5.8.09 .

א.טענות הצדדים:

1.בתצהיר התומך בבקשה לביטול פסק הדין טען הנתבע כי לא קיבל לידיו את כתב התביעה, הגם שהתגורר במועד הרלוונטי בכתובת בו בוצעה ההמצאה "ליד המסגד הגדול". הנתבע מציין כי אישתו סיפרה לו כי בראשית שנת 2008 בנו פתח את הדלת לפלוני שביקש לקרוא לאשת הנתבע, אשר ישנה אותה עת בבית, ופלוני הלך מבלי להשאיר דבר.

במהלך החודשים יולי/אוגוסט 2008 קיבל הנתבע, לטענתו, מבית הוריו התראה מלשכת ההוצל"פ ורק אז נודע לו דבר קיומו של ההליך. הנתבע פנה לעו"ד , טען בפניו כי איננו אשם בתאונה ומסר לטיפולו את נושא ביטול פסק הדין. עוה"ד הודיע לנתבע כי "אין מה לעשות" וכי עליו לשלם את החוב.

לטענת הנתבע, התאונה לא ארעה באשמתו אלא באשמת מבוטח התובעת . לטענת הנתבע, הוא לא ידע כי עוה"ד אליו פנה כלל לא הגיש בשמו בקשה לביטול פסק הדין ומחשש לנקיטת הליכי הוצל"פ, הנתבע אף החל לבצע תשלומים על חשבון החוב בלשכת ההוצל"פ.

לבקשה צורף אף תצהיר מטעם אשת הנתבע ממנו עולה כי לא קיבלה לידיה מעולם עותק מכתב התביעה נשוא תיק זה וכי איננה חתומה על אישור המסירה המצוי בתיק. אשת הנתבע אף הצהירה כי מעולם לא פגשה את פקיד המסירות והלה לא מסר לה דבר דואר כלשהו והיא סרבה לחתום. אשת הנתבע מציינת ביקור של פלוני בביתה בראשית שנת 2008, כפי שציין הנתבע בתצהירו.

לבקשה צורף אף תצהיר מטעם בנו של הנתבע לביסוס ביקור פלוני בבית הנתבע בראשית שנת 2008.

2. התובעת טוענת כי יש לדחות את הבקשה על הסף, מאחר והנתבע לא הגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין, שכן הנתבע מאשר כי קיבל את האזהרה מלשכת ההוצל"פ ביום 13.9.08 ואילו הבקשה הוגשה בחלוף כמעט שנה.

כתב התביעה נמסר כדין לאשת הנתבע, אשר סרבה לחתום על אישור המסירה. פקיד המסירות ציין את מיקום ביתו של הנתבע ואת שמה של אשת הנתבע.

הנתבע טען בעלמא מהם סיכויי הגנתו מפני התביעה . הנתבע הסתפק בפניה אחת לעו"ד מטעמו כל אותה תקופה ולא בדק כי אכן עוה"ד פעל בשמו. לפיכך, עותרת התובעת לדחיית הבקשה.

3.הנתבע, בתשובתו לתגובת התובעת, טוען כי מדובר בתביעה לסכום גבוה, כי הנתבע לא זלזל בהליך לאחר שקיבל הודעה על קיומו מלשכת ההוצל"פ וכי כתב התביעה לא הומצא לו כדין.

הנתבע ביקש לחקור את פקיד המסירות על תצהירו. טרם עלה בידי הנתבע לקבל את מלוא המסמכים הדרושים לו לצורך הכנת הגנתו. הנתבע פעל להפקדת סך 7,500 ₪ כפי החלטת בית המשפט לשם עיכוב ביצוע פסק הדין, ולפיכך יש לאפשר לו להתגונן מפני התביעה.

4.לאחר הגשת תגובת המבקש, הודיעה התובעת כי התקבל לידיה דו"ח משרד חקירות ממנו עולה כי הנתבע הורשע במסגרת ההליך הפלילי שהתנהל כנגדו בגין התאונה נשוא התביעה, אם כי לא ניתן היה לצלם מתיק בית המשפט את ההרשעה, אלא את כתב האישום בלבד.

בתגובה לכך הודיע הנתבע כי הינו עומד על בקשתו לביטול פסק הדין ואף טען, בין היתר, לאשם תורם מצד מבוטח התובעת ולגובה הנזק בו חוייב .

5.בדיון שנערך במעמד הצדדים נחקר הנתבע על תצהירו .

הנתבע הצהיר כי אין הוא אשם בתאונה, כי רכב הגיח מאחור וצפצף לעבר הנתבע , וכאשר הנתבע ביקש לפנות שמאלה , הגיע רכב מולו במהירות מופרזת. הנתבע הצהיר כי זו הגירסה שמסר במשטרה וכי לא הצהיר במשטרה שהיה עייף מאוד בזמן התאונה . הנתבע הצהיר כי בזמן התאונה כלל לא נסע ולא הבחין ברכב הפוגע וכי לא הופיע לדיון בבית המשפט לתעבורה, כי לא הוזמן. הנתבע אף לא ידע לציין במדויק את מועד התאונה.